כשמשהו באמת חשוב לך – לא להילחץ

לכל אחד קרה לפחות פעם בחיים,
שהיה משהו ממש דחוף או ממש חשוב, שפשוט חייב לקרות עכשיו – אם לא אתמול.
העניין הוא שהחשיבות הזאת מייצרת עומס עודף סביב הנושא, וגורמת לשתי מכשלות שיכולות לטרפד את מה שאנחנו רוצים כבר מהרגע הראשון:
1. מרוב שהנושא חשוב לנו, אנחנו מפתחים סביבו בהלת חרדתית (זה לא מונח פסיכולוגי אמיתי) שגורמת לנו להתנהג בטיפשות,
כי מה לעשות, אנחנו יותר חכמים כשאנחנו רגועים.
2. נוצר עומס עודף סביב הנושא עצמו – מכיוון שהתנועה שאנחנו מייצרים סביבו מפרה את הסטטוס קוו במה שקורה באיזור שלו.
אני אתן דוגמה פשוטה כדי להסביר:
נניח שיש לי פרוייקט מאוד חשוב – ומה שהופך אותו לחשוב זה שאם הוא יצליח, המוניטין שלי יעלה בעשרות אחוזים,
אבל אם הוא יכשל, אני אפסיד לקוח גדול.
נשמע מספיק חשוב, נכון?
עכשיו, אם אני אתן לחשיבות של הפרוייקט הזה מקום גדול בתודעה שלי, אני יכול למצוא את עצמי חרד לתוצאות – עד כדי כך,
שמרוב חשש אני אעשה שטויות. אני בטוח שנתקלתם בזה יותר מפעם אחת בחייכם המקצועיים.
אם בנוסף לזה, אני גם אעבוד שעות נוספות וסופי שבוע – כי זה חשוב מאוד – הזוגיות שלי תיפגע,
מה שיעלה את רמת הלחץ שלי עוד יותר, ונוצר פה כדור שלג עם היזון חוזר מתמשך.

אני אפילו לא מדבר על זה, שאם אני אצטרך לנהל מו"מ סביב הנושא הזה, סביר להניח שמי שיעמוד מולי (אם יש לו איזשהו נסיון במו"מ),
ירכב עלי כל הדרך אל סיום מוצלח בשבילו ומופסד בשבילי.

אז מה אפשר לעשות כשיש משהו חשוב או דחוף באמת?
כשמשהו דחוף או חשוב מאוד, קודם כל נשאל את עצמנו – איזו רשת ביטחון אנחנו יכולים לשים פה?
איזו תוכנית ב' או אלטרנטיבה אפשר לתכנן, כדי שגם אם ניפול, תהיה נפילה רכה?
שנית, אם יש מו"מ סביב הנושא הזה, כדאי להימנע מלהציג את הדחיפות שלו עד כמה שאפשר.
ברור שאם יש לי מחר אירוע ואני צריך לדאוג לקייטרינג שעדיין לא הוזמן, אז מובן לכולם שמדובר במשהו דחוף.
ועדיין, עד כמה שאפשר – להרגיע את עצמנו, ולדאוג למצב נפשי-מנטלי רגוע, אך אסרטיבי.
הגישה הנכונה שתקדם אותך היא גישה שקולה וקלילה – כאילו אין לך מה להפסיד.

ועכשיו לחלק ה"מוזר" שפשוט עובד… והוא מורכב משני חלקים:
מה יקרה אם לא?
זה הזמן לדמיין מה יקרה אם זה לא יצליח?
ממש להיכנס למצב ולדמיין אותו ב-FULL HD.
המוח שלנו מייצר לנו חרדה סביב הלא-נודע, וב-99% מהמקרים, כשאנחנו מסתכלים לאמת בפנים – היא לא כזאת נוראה.
שחררו !
ועכשיו אחרי שראינו שהשד לא נורא כל כך, משחררים.
מקסימום – נצליח.

אז להצלחתכם – בחשובים כמו בטריוויאליים!
תומי